החלטה בתיק ת"א 15709-11-10

רקע וטענות הצדדים

בפניי תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפלת"ד")

התובעת נפגעה בתאונת דרכים ביום 04.02.09.

בית המשפט מינה כמומחה מטעמו בתחום האורטופדיה את פרופ' יזהר פלומן (להלן: "המומחה").

המומחה הגיש את חוות דעתו לתיק בית המשפט ביום 19.12.11.

בחוות הדעת כתב המומחה כי בבדיקה הקלינית שערך לתובעת נמצא כי אין קיפוח עצבי אך קיימת הגבלה צווארית קלה בכיפוף, יישור והטיה לצדדים. בפרק הסיכום כתב המומחה כי לתובעת נכות רפואית צמיתה בגין הצוואר בשיעור 10% כאשר מחציתה הוא משייך לתאונת הדרכים ומחציתה לשינויים ניווניים. עוד כתב המומחה כי לא נותרה לתובעת נכות בגין הגב התחתון.

התובעת הגישה בקשה למינוי מומחה רפואי נוסף בתחום האורטופדיה או לחילופין לפסול את המומחה שמונה.

ב"כ התובעת טען כי כבר בחודש פברואר 2011 שלחו הצדדים את החומר הרפואי שברשותם אל המומחה ורק כעבור שלושה חודשים ערך המומחה את הבדיקה לתובעת. חוות הדעת ניתנה רק כחצי שנה לאחר בדיקה זו ואף זאת לאחר בקשות חוזרות ונשנות הן של ב"כ התובע והן של בית המשפט.

עוד טען ב"כ התובעת המלומד כי חוות הדעת של המומחה היא מינימליסטית כאשר אורכה מסתכם בכמחצית עמוד נטו ואינה עומדת בדרישות המינוי. המומחה לא מציין בחוות הדעת שיעור נכות זמנית ותקופות אי כושר וגם פרק 'הבדיקה' דל ומעיד על בדיקה שיטחית.
ב"כ התובעת איננו מעוניין לשלוח אל המומחה שאלות הבהרה מאחר ועבר זמן רב ממועד הבדיקה ועד למועד בו נכתבה חוות הדעת בפועל.

ב"כ הנתבעת המלומדת הגישה תגובה ולפיה יש לדחות את הבקשה שכן היא אינה נתמכת בתצהיר כנדרש. לגופו של עניין טענה כי לא נפל פגם כלשהו בחוות הדעת ובוודאי שלא נפל פגם מהותי המצדיק פסילת חוות הדעת שהוא צעד קיצוני. עוד טענה ב"כ הנתבעת כי התביעה הגישה את הבקשה רק לאחר קבלת חוות הדעת ולא במהלך הזמן שהמתינה לה. כמו כן טענה ב"כ הנתבעת כי העובדה שבחוות הדעת לא נרשמו נכויות זמניות אינה מהווה עילה לפסילת חוות הדעת ועל ב"כ התובעת להתכבד ולהפנות שאלות הבהרה למומחה בעניין זה וכי הטענה כי עבר זמן רב ממועד הבדיקה ועל כן התובעת אינה מעוניינת להפנות שאלות הבהרה היא טענה חסרת בסיס שכן על המומחה להתייחס לחומר הרפואי שנשלח אליו. ב"כ הנתבעת טענה כי על פי הפסיקה פסילת מומחה רפואי היא לא דבר שבשגרה אלא נעשית רק במקרים חריגים ובוודאי שהעובדה כי דעתו של ב"כ התובעת אינה נוחה ממסקנות חוות הדעת אינה מצדיקה מינוי מומחה נוסף או פסילת חוות הדעת.

בתשובת התובעת לתגובת הנתבעת טען ב"כ התובעת  המלומד, כי בבקשת התובעת לא היה מקום לצרף תצהיר תומך לאור מהות הבקשה והמסמכים שצורפו אליה שאינם מצריכים אימות של העובדות. לגופו של עניין טען ב"כ התובעת שוב כי בחוות הדעת נפלו פגמים רבים ולמעשה הן הצדדים והן בית המשפט יתקשו לבחון ולבקר אותה מאחר והיא רדודה וחסרת פרטים ואין בה פירוט של המבחנים הרפואיים שנערכו לתובעת במסגרת הבדיקה הקלינית. עוד נטען כי בחוות הדעת לא נפלה שגגה או טעות מקרית אלא מדובר בחוות הדעת כולה שהינה שטחית וחסרת בסיס וכי לא ייתכן שהמומחה הרפואי יקבל שכר טרחה כה גבוה עבור עבודתו והמסמך שיגיש בסופו של יום יהיה כה דל. בנוסף טען ב"כ התובעת כי על פי תקנה 17 לתקנות המומחים אם נבצר מהמומחה לפעול בהתאם למינויו או שלא עשה תוך זמן סביר את אחת מהפועלות המוטלות עליו לפי תקנות אלה רשאי בית המשפט לפי בקשת בעל הדין ולאחר ששמע את טענות הצדדים למנות מומחה רפואי אחר תחתיו.

בדיון שהתקיים ביום  22.01.12 הוסיפו ב"כ הצדדים טיעונים בעניין.

ב"כ המבקשת המלומד טען כי חוות הדעת כפי שהוגשה אינה יכולה לעשות משפט שכן היא דלה ואין אפשרות ללמוד ממנה על מצבה האמיתי של התובעת. כמו כן טען ב"כ התובעת כי המומחה מציין בחוות הדעת כי התובעת עברה צילומי סי.טי לצוואר ולמותן ובשניהם יש ממצאים חבלתיים אך באף אחת מהבדיקות לא מצויין שינויים ניווניים אלא בלטי דיסק בגבהים שונים. בנוסף חזר ב"כ התובעת על טענותיו לעניין חוסר עמידתה של חוות הדעת בדרישות המינוי וכן לעניין התקופה הארוכה שעברה בין הבדיקה לבין הגשת חוות הדעת וכי במצב בו מומחה מקבל כסף רב עבור חוות הדעת וכאשר הוא הגורם המקצועי היחיד העומד בפני בית המשפט ואין אפשרות להגיש חוות דעת נגדית ראוי שחוות הדעת תהיה מקיפה ומדויקת.

ב"כ המשיבה ציינה שלא מצאה כל פגם בחוות הדעת. בחוות הדעת נכתב על תלונות התובעת, נכתב על אשר מצא המומחה בבדיקה הקלינית וכן מציין המומחה את הבדיקות שהיו לפניו ומציין שינויים ניווניים. המומחה עיין בדיסק הרפואי ציין שהיו תלונות על כאבי גב וצוואר ועל כן לא ברור מדוע יש לפסול את חוות הדעת. בנוסף שבה ב"כ הנתבעת ופנתה לב"כ התובעת שיתכבד ויישלח שאלות הבהרה אל המומחה וכן שבה על השאלה מדוע המתין ב"כ התובעת לקבלת חוות הדעת ולא הגיש את הבקשה לפסילה כשראה שעובר זמן רב.

דיון והכרעה

פסילתו של מומחה רפואי שמונה על ידי בית המשפט נעשית במקרים נדירים מאוד שבהם עלול להיגרם לאחד הצדדים עיוות דין, או במקרים שבהם פעל המומחה בחוסר תום לב ( א' ריבלין תאונות הדרכים - סדרי דין וחישוב הפיצויים, מהדורה שלישית בעמ' 577 - 583).

הנחת היסוד היא, שמומחה מטעם בית המשפט פועל במקצועיות, הגינות ובתום לב, וכי פסילתו תיעשה במקרים חריגים בלבד, כאשר נפל בחוות הדעת או בפעולות המומחה פגם היורד לשורשו של עניין ומעלה חשש ממשי לעיוות דין, כגון פגיעה בכללי הצדק הטבעי או חוסר תום לב.

כפי שנפסק ברע"א 5611/07 שני פישר לינצקי נ' קופ"ח של ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י תק-על 2007 (4), 1332, 1333 (2007) מפי כבוד המשנה לנשיאה א. רבלין: